צילום: דורון ישנסקי

“חשוב יותר שיהיה לך ‘קליק’ עם אנשים מאשר ‘להקליק’ על המצלמה” – אלפרד אייזנשטד

 אומרים שיש לי הרבה אור בתמונות. אולי זה בגלל שקוראים לי אורלי.

אני פשוט באמת אוהבת אור, צילום יסודו ציור באור, ומעבר לכך האור מבטא אופטימיות, שמחה, חום, אהבה... ואלה בדיוק המסרים שאני רוצה להעביר בתמונות שלי.

אז נעים מאוד, שמי אורלי ואני אימא של שחר, אריאל וגינס הכלב, נשואה באושר לרועי.

אז איך הגעתי לצילום?

מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי חצויה בין תחום האמנות לבין התחום הטכני (ייתכן כי אני מזל תאומים), אז אפילו שמגמות מחשבים ואמנות לא ממש משתלבות יחד, מצאתי דרך ללמוד במגמות אלה בתיכון (גם אם צריך לארגן מחדש את המערכת בשביל תלמידים עקשנים כמוני), וכך מצאתי את עצמי לפעמים מציירת ולפעמים מתכנתת.

המשכתי בדרכי הטכנית גם בצבא, אך גם שם לא יכולתי לוותר על הצד האמנותי, והייתי בזמני החופשי כתבת וצלמת בעיתון היחידה. כמובן שהייתי אחראית על כל מצגות השחרור של החברים שלי, מצגות יומולדת ואפילו חתונה אחת (וכל זה נעשה עם פאוור-פוינט, לא פשוט בכלל. עוד לפני שגיליתי שיש תוכנות מקצועיות יותר!).

בהמשך עבדתי כשש שנים במחלקה הטכנית של חברת הייטק, אך לא יכולתי לוותר על לימודים אקדמאיים בהתמחות אמנות הקולנוע (עם חיבה מיוחדת לצילום ועריכה) - מצאתי בלימודים את החיבור שלי בין אמנות לבין החוש הטכני - צילום קולנוע וסטילס ועריכת סרטים.

כך חלפו להן ארבע שנות לימודים, ולקראת סיומן פתאום הבנתי שאני לא באמת יודעת מה אני רוצה לעשות בחיים. תקופה לא קלה של חוסר ודאות עברה עליי (מוסיקה מרגשת מתנגנת ברקע).

יום אחד צלצלה אליי חברה טובה שלי, שהייתה בהריון מתקדם, וביקשה שאעשה לה צילומים כדי לתעד את תקופת ההריון שלה. היא בטחה בי שאצלם אותה, כי היא ידעה שאני חובבת צילום מושבעת ותמיד היא מרוצה מאיך שהיא יוצאת בתמונות שלי :)

 

יצאנו לצלם במושב בצפון בשדה שקדיות מול שקיעה חורפית מחממת. עדיין לא הייתי כל כך בקיאה בתחום צילומי ההריון, עד כדי כך שצילמנו אותה בשבוע 38. למזלנו היא לא ילדה לפני הזמן או במהלך הצילומים (למרות שאז הסיפור הזה היה יכול להיות הרבה יותר מעניין).

היא התרגשה מאוד מהתמונות​, והאמת שגם אני הופתעתי מהתוצאות. היא אמרה לי "את צריכה לעבוד בזה". גיחחתי בהתחלה, ואז אמרתי "רגע..." ומשם הכל היסטוריה.

ולמה דווקא התחום הזה?

אני אוהבת לצלם אנשים ולתפוס רגעים שמרגשים אותי, ומה שהכי מרגש בעיניי זאת משפחה, וכל פועל יוצא מזה - זוגיות, הריון, תינוקות, ילדים, סבא וסבתא וגם כלב וחתול - בעצם כל המכלול הזה שהופך משפחה למה שהיא, ואת זה אני אוהבת מאוד לתעד.

מה מייחד אותי?

אני יכולה להגיד שהייחוד שלי זה הסגנון הצילומי, אבל אני מרגישה שמה שבאמת מייחד אותי, זאת פשוט אני ומה שאני מביאה איתי לצילומים שלכם. הכימיה הנכונה שנוצרת בין הצלם למצולם היא כל כך חשובה ויש לה השפעה מכריעה על טיב התמונות. 

אתם מוזמנים ליצור איתי קשר ולבדוק אם יש קליק כדי שאוכל להקליק בשבילכם את הסיפור המיוחד שלכם.

מצפה לפגוש אתכם בצילומים,

אורלי 
 

אור.