282295089922729
 

6 טיפים לצילום תינוקות וילדים בסמרטפון שלכם

לפניכם 6 טיפים פשוטים שיעזרו לנצל את הסמארטפון שלכם בחכמה כדי לצלם ולהעביר את הפוטוגניות של הקטנטנים שלכם לתמונה מחמיאה ויפה.

להיות אימא שהיא גם צלמת במקצועה, זה בין היתר לשמוע את המשפט הבא: "איזה מזל יש לבן שלך שאימא שלו צלמת, בטח את כל היום מצלמת אותו". בחיוך ואהבה בא לי תמיד לענות על כך - כן ולא. כן, אני מצלמת אותו הרבה.

במצלמה המקצועית שלי? ביום יום כמעט ולא, מהסיבה הפשוטה שעד שאני ארוץ ואביא את המצלמה, אדליק אותה, אכוון אותה ואצלם, אני עלולה לפספס את הרגע הזה שרציתי לתפוס. והנייד שלי שנמצא ליידי במרחק שליפה, הוא הבחירה המיידית שלי לתפיסת רגעים חמקמקים של חיוך ותנועה שחשוב לי לתעד לשנים רבות.

כשמצלמים יצורים חמודים, תזזידתיים ונמוכי קומה, יש כמה עקרונות שכדאי לזכור, ובאמצעותם נוכל לשדרג את התמונות שלנו. הרשיתי לעצמי לכתוב כמה טיפים בנושא ולהוסיף תמונות אותנטיות של הבייבי שלי מהמצלמה בסמרטפון שלי:

1. טיפ ראשון - התפקסו על העיניים ולחצו ברגע הנכון:

הכינו את המצלמה בנייד, כוונו אותה, סדרו את הפריים כמו שאתם רוצים ואז לחצו על לחצן הפוקוס באזור העיניים של הדמות. לאחר שאתם בפוקוס, חכו לרגע הנכון והקליקו לצילום. ילדים בכלל ותינוקות בפרט מתאפיינים בתזזיתיות, ולא תמיד קל לתפוס אותם ברגע הנכון. אמנם ברוב הפלאפונים הפוקוס מתבצע אוטומטית כשלוחצים על מקש הצילום, אבל זה יכול לעלות לכם בדילאיי קל מהרגע שאתם לוחצים, ועד הרגע שהמצלמה עושה פוקוס ורק אז מצלמת. בנוסף אם הפוקוס אינו על העיניים, המצלמה עלולה לפקס אוטומטית על פרט אחר בתמונה.

הסיבה לכך היא שהמצלמה בדרך כלל מתפקסת באמצע הפריים (אלא אם הגדרנו אחרת) ולא תמיד האדם אותו נרצה לצלם נמצא באמצע הפריים. בלחיצה על המסך על העיניים אנו נבחין לרוב בריבוע/עיגול שהופך מכתום לירוק (או לצבע אחר, תלוי בסוג הסמרטפון), וזה מסמן לנו שהמצלמה התפקסה באזור הריבוע/עיגול.

חשוב שאתם תהיו אלה ששולטים בפוקוס של המצלמה ולא היא בכם. חכו לרגע הנכון... הנה הוא מחייך ומסתכל למצלמה – עכשיו זה הרגע להקליק! 😊​

2. צילום בגובה העיניים:

בדרך כלל הזווית האהובה עליי לצילום היא בגובה העיניים, למרות שלפעמים הם פוטוגניים גם מזוית גבוהה או נמוכה, אבל אתם תצטרכו להחליט מה יותר מתאים לאותה סיטואציה.

זווית גובה העיניים היא הנכונה לצילום פרופורציונלי, כך גם נוכל לחוות יותר טוב את הפנים המתוקות שלהם. אז לא להתעצל! להתכופף (ואף לעשות פזצט"א במקרה הצורך) ולצלם אותם בגובה שלהם.

שחר המתוק בתמונה לדוגמא בגובה העיניים

שחר המתוק בתמונה לדוגמא בגובה העיניים.

3. קומפוזיציה (אופן ההעמדה בפריים) - שלושה מושגים מעניינים בנוגע לקומפוזיציה:

  • המושג הראשון נקרא "הד-רום" (headroom). ובעברית פשוטה – החלל שנותר מקודקוד הראש עד לתקרת הפריים. אם משאירים יותר מדי חלל מלמעלה, הבייבי שלנו כבר הופך להיות פחות משמעותי בתמונה, וכל החלל הריק הזה מלמעלה לא תורם לתמונה (מכירים את זה שמבקשים ממישהו לצלם אתכם ואז רואים בעיקר תקרה ופחות אתכם? אז זה זה). מצד שני שימו לב שההד רום לא קטן מדי, כדי למנוע תחושה שהמצולם שלנו דחוס בפריים. השאירו קצת הד רום כדי לתת "אוויר" לתמונה, והשאירו יותר הד רום אם מה שיש בחלל מלמעלה מוסיף או משמעותי לתמונה.

בתמונה בדוגמא, השארתי יותר הד רום מהרגיל, מכיוון שיש לכך סיבה – שחר מסתכל על המובייל שמעליו.


בתמונה בדוגמא, החלטתי להכניס גם את גינס הכלב לפריים, כי הוא משמעותי עבורי ושחר מסתכל עליו. תמונה אחרת מאותו יום היתה תקריב של שחר (ללא גינס הכלב בתמונה) והיא מופיעה בתחילת המאמר בטיפ מספר 2.

  • מושג שני הוא המרחק מהמצולם. מה הגודל של הקטנטנים ביחס לפריים. צלם אמריקאי מפורסם אמר פעם "אם התמונות שלך לא מספיק טובות - אתה לא מספיק קרוב". אל תהססו להתקרב כדי שהקטנטנים יצאו יותר גדולים בפריים וכך גם תוציאו כל מיני כסאות ושולחנות לא רלוונטיים מהפריים. באופן כללי, כדאי לשים לב איזה אובייקטים נכנסים לכם לפריים ואיזה לא, והאם הם משמעותיים לתמונה או מושכים תשומת לב מיותרת.

  • מושג שלישי הוא "חלל דיבור" (Talking space). מושג שאול מעולם הקולנוע והטלוויזיה שמדבר על החלל שנשאר מהצד של המצולם וכיצד לבחור אותו נכון. חלל הדיבור נובע גם מ"חוק השלישים" בעולם הצילום (חלוקת התמונה לשלוש ומיקום הדמות בשליש הימני או השמאלי). בחרו את החלל לפי הכיוון אליו פונה או מביט הבייבי שלכם. דמיינו שאפשר להכניס שם בועה עם טקסט (בגלל זה קוראים לזה talking space). כך הדימיון שלנו עובד כשאנו מביטים בתמונה וחושבים לעצמנו, על מה או על מי הוא מסתכל/חושב.

4. החלטת צילום - אופקי או אנכי.

רוב הזמן הסמארטפון שלנו משמש אותנו בצורה אנכית כשאנחנו גולשים באינטרנט, מתכתבים בוואטסאפ וכן, גם כשאנחנו עושים שיחות טלפון. אבל כשהוא הופך למצלמה, אל תשכחו שהוא יכול להיות גם אופקי, ולפעמים זה יותר מתאים למה שאתם רוצים לצלם.

שאלתם את עצמכם למה סרטי קולנוע תמיד מצולמים בצורה אופקית ולא אנכית? ובכן התשובה לשאלה זו היא פשוטה. האופן שבו אנו, בני האדם, רואים את העולם הוא אופקי, כי יש לנו שתי עיניים שנמצאות זו לצד זו. אבל צילום סטילס שונה מצילום קולנוע, ויש לנו את האפשרות לבחור האם התמונה יותר נכונה לנו לאורך או לרוחב.

שימו לב מה נכנס לפריים ומה יוצא מהפריים כשאתם בוחרים את כיוון הצילום, ושאלו את עצמכם מה אתם מפסידים או מרוויחים בכל אלטרנטיבה.

פה החלטתי לצלם בצורה אנכית כדי לא להפסיד את הכורסה היפה עליה יושב שחר המתוק.

5. שאלו את עצמכם (ולא רק את הקטנטנים) איפה האור?

איזה חמודים כשהם מצביעים לנו על האור. אז תגידו לי אתם, איפה האור? כי זה מה שאתם צריכים לשאול את עצמכם כל הזמן לפני שאתם מתחילים לצלם. האור לא תמיד חייב להגיע מקדימה, הוא יכול להגיע גם מהצד ואפילו מאחור ("אור אחורי" במונח מקצועי).

לפעמים קורה לי שאני מצלמת אנשים כשהשמש מאחוריהם והם נבהלים - "לא מול השמש!!", כי יש מיתוס כזה שכשמצלמים מול השמש המצולמים יוצאים שחורים. ובכן, זה לא תמיד חייב להיות כך.

יש שתי דרכים טובות להשתמש באור אחורי לטובתנו:

דרך ראשונה עם אור טבעי (אור שמש/אור חלון) וללא פלאש –

ראשית, אני ממליצה לצלם בצל, כשהשמש עדיין אחורית. כך התאורה תיפול באופן רך ושווה על המצולמים עם הילה עדינה, ואולי אף נמנע רקע שרוף (רקע שרוף = צבע לבן ללא אפשרות לראות פרטים).

שנית, ברגע שאתם לוחצים על המצולם שלכם כדי לעשות פוקוס (לפני שלוחצים על לחצן הצילום), המצלמה עושה שתי פעולות - גם פוקוס (כאמור בטיפ 1) וגם דוגמת את האור מאותה הנקודה, כך שהמצלמה תדע שמה שחשוב בתמונה זה המצולם שלכם ולא הרקע (וכך הוא לא יצא שחור).

*למתקדמים - אפשר לשנות את ערך החשיפה במצלמה כדי לחשוף יותר או פחות את המצולמים שלכם, במידה ולא קיבלתם את התוצאה הרצויה במצב האוטומטי של המצלמה.

דרך שנייה היא להשתמש בפלאש של המכשיר - בדרך זו ניתן להאיר גם את המצולם ועדיין לקבל רקע ברור ולא שרוף. החסרונות בפלאש של המצלמה בפלאפון הם שהוא יחסית חלש (ולא תמיד מתאים לכל מצב) ובנוסף התוצאה שיוצאת יכולה להיראות פחות טבעית.

נסו בעצמכם זויות שונות של צילום ושימוש עם או בלי פלאש. בדקו כיצד האור הטבעי משפיע על המצולם. נסו פעם להתפקס על הרקע, ופעם להתפקס על האובייקט אותו תרצו לצלם ובדקו כיצד המצלמה דוגמת את האור בכל פעם באופן שונה.

בתמונה בדוגמא האור מגיע מאחורי שחר, ויוצר הילה וקו קונטור שמקיף את שחר ומפריד אותו מהרקע.

6. טיפ אחרון וחשוב לא פחות - "את לא תחליטי עליי".

עם כל הכבוד לטיפים שלי, חשוב שתדעו שמותר וכדאי לכם לשבור את החוקים מדי פעם. החכמה היא להכיר את החוקים, ואז להפעיל שיקול דעת ולהחליט האם נכון לנו להשתמש בהם או שאולי הפעם התמונה תצא יותר מעניינת אם דווקא נשנה את החוקים. אז היו מודעים, סמכו על עצמכם ואל תפחדו ללכת עם האינטואיציה ולהשתגע לפעמים.

“There are no rules for good photographs, there are only good

photographs.” Ansel Adams.

מקווה שמעכשיו תיקחו החלטות צילומיות לפני כל קליק, תשימו לב לגובה הצילום ביחס לבייבי שלכם, למרחק ממנו, מה נכנס ומה לא נכנס לפריים, איך אתם מחזיקים את הנייד (אופקי או אנכי) וכמובן איך האור משפיע על התמונה ואיך הכי נכון לכם להשתמש בו, הכל כדי להוציא את התמונות הכי יפות ופוטוגניות לאהובים שלכם.

אתם מוזמנים להגיב, לתרום מידע משלכם ולספר כיצד הטיפים תרמו לכם באופן אישי ואף להעלות ולשתף תמונות שצילמתם.

מוגש באהבה ללקוחותיי ולכל ההורים שנגמר להם המקום בפלאפון,

אורלי לירז.

www.orliliraz.com

בחרו נושא שמעניין אתכם
מאמרים מומלצים